קארל לונגבאטום מאת: זיו קיטרו קארל הוא סופר שיצרתי עבור "קראתו של קט'ולהו" במיוחד עבורכם. כאמור כאן מובאת היסטוריה עם מספיק פרטים עבורכם למחשק מיידי או לשינוי ועיצוב אם יש לכם זמן. קארל לונגבאטום תמיד אהב סיפורים. מגיל צעיר הוא היה קורא, כל מה שיכול היה להניח עליו את היד. במשך כל גיל ההתבגרות הוא גם כתב, כל הזמן. סיפורים בעיקר לעצמו. חייו של קארל היו חיים רגילים לחלוטין; הורים פשוטים שעבדו בעבודות פשוטות. בית רגיל ונורמאלי, שום טראומות מיוחדות, כלום מרתק מנו יכל היה לשאוב מקור השראה לסיפוריו. היו ימים שקארל בכה בלילות, מקלל את האל שהעניק לו חיים פשוטים כמו אלו. הכל כרגיל. בלימודים היה קארל מוצלח ללא אמץ מיוחד, הוא הסתדר טוב מאוד עם אנשים, הייתה לו חברה מגיל צעיר יחסית, הוא היה מקובל ואהוב. קארל נא את זה, שנא את הקלות בה התחבר עם אנשים, את הצורה בה יכל היה להפוך כל אחד לקרוב, שנא את חברתו שאהבה אותו כל כך ושכל הזמן אמרה לו כמה הוא כשרוני ונפלא וכמה היא אוהבת אותו. קארל שנא את החיים הפשוטים והטובים שלו. לא היה בהם כלום עליו יוכל לדבר כאשר יהיה מפורסם, שום טראומה כלכלית או מינית, לא יוכל לספר כמה היה מוזר ומרוחק מאנשים. שום מראיינת לא תבכה כאשר תשמע עד כמה היה עליו להיאבק בהוריו כדי להצליח ללמוד ולהגשים את חלומו. הוריו תמכו בו ואף קנו לו מכונת כתיבה בה כתב את סיפוריו, הוא נא אותם. קארל שנא את רוב הדברים בחייו. שנאה זו היא שעשתה את כתיבתו טובה כל כך בסופו של דבר. ההיסטוריה של קארל היא ההיסטוריה של כל אחד. כל אדם משעמם. אין מה לספר עליו יותר מידי. הוא נולד לזוג הורים מהמעמד הבינוני, הוא בו יחיד שקיבל כל מה שצריך. אמו הייתה בבית שנים רבות, אביו השתכר טוב מאוד כיועץ ארגוני לחברות ממשלתיות במיוחד. לא היה חסר לו כלום. חבריו מגיל צעיר ראו בו משהו נפלא, בעל דמיון מיוחד, קארל היה זה שממציא את כל המשחקים, לאף אחד לא היה הכשרון שהיה לו. כולם היו מתים להיות איתו כמה רק יכלו. קארל למד לרכב בגיל מעיר הוא אהב לרכב ואף קבל סוס משלו עליו היה רוכב פעמים בשבוע, הוא שנא את אביו שהעיז לתת לו קח סוס ולא לסרב, אך בכל זאת היה רוכב. בבית ספר הוא היה בוגר מגת ספרות והצטיין בצרפתית ובגרמנית וכמו כן שחובב טבע זכה גם לתשבחות שם. אמו קנתה לו מצלמה והוא למד צילום בעצמו בעזרת ספרים ומאנשים שפגש, הצילום היה דבר מרכזי בחייו הצעירים, עד שהגיע הזמן בו החליט באופן סופי שחייו הם הכתיבה. את השנאה התהומית לחייו פיתח בגיל 18 כשהבין שלא כמו סופרים גדולים אחרים לו אין חיים קשים, וזה הרגיז אותו. את השנאה הזו הוא לא היה מוציא על אנשים או על חיות או על סביבתו הקרובה, הוא היה מוציא את זה בסיפורים. דברים מדהימים וחזקים, סיפורים שכל מי שקרא אותם לא יכל להיות אדיש להם. קארל בחר לכתוב על נושאים קשים ולא להיות רחמן והוא הצליח. בגיל 20 כבר היה מפורסם במדינתו (אוהיו) שם זכה במספר פרסים על כתיבה צעירה, שלושה ספרים פרי עתו יצאו עד גיל 22 והוא המשיך. בגיל24 הכיר את חברתו הרצינית הראשונה לחיים מרגרט (מארג'). מרגרט היא בחורה גבוהה זנותית למראה חדת לשון ובעלת פתיל קצר בכל הנוגע לסובבים אותה. היא הייתה מסוגלת לדבר עם אחרים במשך שעות להסביר שוב ושוב משהו אך עם לדוגמא קארל היה שואל משהו שלא היה לו ברור היא הייתה מתפרצת עליו. לקארל זה היה נפלא, לראשונה בחייו התייחסו אליו רע והוא נפגע, כמובן שהוא לא ממש נפגע כי היה עסוק בליהנות מהקללות והכעס. בסופו של דבר הוא השתעמם ועזב אותה נכנס לסחרחרה של שלוש שנים בהן שכב עם כל דבר שזז. בגיל 28 גילה קארל שהוא נשא אידס. זה היה היום המופלא ביותר בחייו. מאותו רגע הוא כתב עוד יותר ונהנה מכל שנייה בחייו. כעת הוא היה אומלל וטוב לו עם זה, כעת יכל היה להגיע רחוק, לקבל את ההכרה לה זכו סופרים אחרים שסבלו בחייהם. לרוע מזלו לאחר 4 חודשים גילה שחל בלבול בבדיקות. קארל היה נקי. בתסכול מצא קארל נחמה בנשים (שוב) עד שפגש את קייט. קייט היא נערה צעירה (26) מלאת אנרגיה ומטורפת לא קטנה, היא עובדת כמעצבת פנים לכוכבים הגדולים בעולם ואולי זו הסיבה שהזוג עדיין יחד, הם מתראים אבל לא הרבה מפני שעבודתה דורשת מקייט לנסוע הרבה. הזמן ביחד הוא זמן סוער ומדהים עבור שניהם. קארל אולי לראשונה בחייו לא מחפש פגמים שיעשו אותו אומלל ומעניין. כתיבתו פורחת והוא מתרכז במותחנים ורומנים, מצבו הכלכלי לא רע בכלל ויחד עם המשכורת היפה שמביאה קייט חייהם בהחלט טובים. קארל מחפש ריגושים חדשים, הוא אומנם לא רוצה שמשהו רע יקרה לו אך הוא לא יתנגד לאיזו הרפתקה שתיסחף אותו. לצפות בסטטיסטיקות של קארל (ניתן לחזור על ידי לחיצה על 'אחורה' בדפדפן שלך) להוריד את הסטטיסטיקות של קארל כקובץ