שם : מירנדיה דם ברזל, מלכת ארקנייה/ממלכת הברזל סוג : אנטי-פלדינית/קוסמת גזע : בת אדם דרגה : 20/20 נטייה : תוהו רשע כוח- 18/00 זריזות- 18 כושר- 18 תבונה- 18 חכמה - 16 כריזמה- 18 נק"פ : 250 קסם : 112 הגנה : 18 מיומנויות : נשק – חרב רחבה (7/10), חרב ארוכה (7/10), חרב ממזרית (7/10), חרב דו ידנית (6/10), חרב מעוקלת (4/10), חרב סייף (5/10), רומח כבד (7/10), שוט (5/10), רשת (2/10), להבים ארוכים (5/10),פגיון (7/10) קרב לא חמוש (6/10) שריון – שריון לוחות קרבי (8/10), שריון לוחות מלא (6/10), שריון לוחות (6/10), שריון חזה מפלדה (5/10), מעיל שרשראות מחוזק (4/10) אחרת – אתיקה (7/10), הכרת כשפים (7/10), פיתוי (9/10), מיקוח (8/10), רכיבה, אוויר (7/10), רכיבה, קרקע (7/10), ריקוד (6/10), הכרת חיות (3/10),ריצה (5/10) ציוד : מעיל לוחות קרבי +3 (מכושף- גלנטולות המסבות נזק של 1ק3 בסיסי, וכל מי שפוגע בשריון בידיים חשופות והשריון הטבעי שלו הוא 0, יש 25% שהוא יספוג נזק של 1ק3. מופיע לפי קריאה) עשוי אדמנטיט מותך בברזל אדום. חרב רחבה +4 עשויה זהב מכושף, בעלת אבן חן בניצבה בשווי 2000 פ"ז. טבעת של הגנה +1, טבעת של זימון סוס-בלהות, חית רכיבה : דרקון שחור בין 2500 (שמו ארמגדון) תאור : בראש ובראשונה- לצופה התמים- מירנדיה היא היפה בנשים. שיערה זהוב כמו דבש, עיניה ירוקות כמו עשב, שפתיה המלאות והבשריות אדומות כמו יין מבציר משובח ופניה יקסימו אפילו את הפראי שבברברים. פניה מעוצבות כמו יצירת מופת. אפה סולד באופן מושלם לחייה לבנות וחיוורות, באופן מושך כמובן. מירנדיה לבושה בטקסים במגוון שמלות מעוצבות באופן מלכותי היאה למלכה עשירה במיוחד, אך שומרת על טעם בשמלות מרשימות ולא בתכשיטים נלווים כטבעות ועגילים- אותם היא רואה כמיותרים. בשעות שאינן טקסים היא מעדיפה להיות ערוכה מראש לקרב (כן, היא מהאלה), ולכן לובשת את מעיל לוחות הקרב שלה עליה. כשהיא נקראת לשעת קרב ללא שריון – יש לה מנגנון מעוצב בכל אחת משמלותיה הגורם לשמלה לפול עם שחרורו של כפתור בודד. כאשר מירנדיה לובשת לבוש מינימלי או ללא לבוש כלל היא יכולה לקרוא לשריון שלה להופיע עליה ברוח קסם. השריון מעוצב כמו מעיל לוחות קרבי רגיל, המכסה על החזה, הירכיים, השוקיים, הזרועות והאמות בלוחות מתכת והשאר מחובר בשרשראות. אך במעיל הלוחות המיוחד של מירנדיה, על כתפיות השריון ישנם שלושה להבים חדים ועבים הבולטים מכל צד של השריון כמו מצנפת מתכתית. צבעו של השריון הוא אדום לא טבעי, כמו דם, על שום שהחומר ממנו הוא כושף הוא אדמנטיט מחוזק בברזל אדום ויקר. אופי ורקע : מירנדיה דם ברזל היא ביתו של איבן אש-ברזל, המלך המכשף, בנו של אגרוף-ברזל המפורסם, קוטל השרצים של הארץ. מירנדיה חונכה מינקותה למלוך באמצעות מיטב הקוסמים והמורים, אשר לימדו אותה תחילה מהי מהות העולם הסובב אותה, ואז מהותם של נושאים רגישים יותר. עד גיל 10 חונכה מירנדיה במתכונת זו, שהמלך איבן הקפיד שלא לחשוף את ביתו לאיש. אמה של מירנדיה ברחה מן הארמון לאחר לידתה כשבחזונה נגלה לה אחיה האבוד של המלך, אשר איתו תביא גאולה לקץ מסתורי שחשבה שקרב ובא. לאחר כשנתיים נמצאה גופתה בפונדק בעיר דרדנוק, עיר הנמל הידועה לשמצה, שהיא תלויה בין שמיים לארץ לאחר שהתאבדה. בגיל 10 פרץ לארמון יצור מסתורי, הטיל מוות בשומרי הארמון, חדר את המשמר הכבד ביותר, ולקח את הנסיכה מירנדיה הצעירה עמו. איש מלבד המלך ואחד ממכשפיו אשר הכירו את מירנדיה לא שרדו התקפה זו. לא נשמעה מאז כל בקשת כופר, ובימים אלה החל המלך להראות יותר ויותר מדוכדך, עד אשר לאחר מספר שנים נפל למשכב חולה ודכאוני. על ערש-דווי סיפר המלך הגוסס לראשון אביריו, דארקור קמרון, בן-נפילים גאה ורב כוח, על מירנדיה והיעלמותה המסתורית, ומכיוון שלמלך לא היו יורשים אחרים, הפציר איבן החולני בדארקור שימצא את מירנדיה וימליכה למלכה תחתיו, לא משנה מהו המחיר. דארקור חיפש בכל מקום אשר עלה בראשו, עד אשר התייאש. בו ביום צעד מכשף מוזר, מקולל בידי הבריות, חציו נחש-חציו אדם, ופסע אל הארמון- מבקש לראות את דארקור מסיבה פשוטה. מכשף הנחש טען שהוא היצור המסתורי אשר חטף את מירנדיה באותו הליל. דארקור לא היה בעמדה לאיים על חייו, מכיוון שהוא היה היחיד אשר ידע היכן מירנדיה מסתתרת, ולכן הביא היצור המוזר, הנקרא קוסמוס, את דארקור אל מערה, שם התגלתה דמות נשית יפיפייה אשר הלמה את תיאורי המלך לגבי מירנדיה. שיערה אכן היה זהוב, עיניה אכן היו ירוקות, אך המלך לא ציין כמה יפה היתה. ומירנדיה היתה יפיפייה יותר מכל ישות שדארקור ראה במהלך חייו. קוסמוס טען שבמשך 15 השנים שעברו, הוא האיץ את קצב לימודיה של מירנדיה הרבה מעבר ליכולת ההבנה האנושית והפך אותה לשליטה המושלמת לממלכה, כאשר היא יכולה להגן על עצמה מפני כמעט כל סוג של פלישה או איום אישי או פוליטי, על ידי כך שהפך אותה לקוסמת המגיעה לגבול היכולת האנושית, ובו זמנית לא הזניח את לימודיה הפיזיים והאינטלקטואלים. מירנדיה גם התגלתה כדמות מבריקה. לא רק שהיתה מרשימה בדיאלקט שלה עם דארקור על כמעט כל נושא אשר בחר, היא גם הצליחה להתעלות על מספר מיועצי החצר, כאשר בחנו אותה כשהגיע לארמון. דארקור לא בזבז אף רגע, והמליך את מירנדיה למלכת ארקנייה. בתמורה למסירותו של קוסמוס, מונה מכשף-הנחש למכשף המלכותי, ואט-אט נחשפו פניהם האמיתיות של מירנדיה וקוסמוס. מה שהובחן בתחילה אצל מירנדיה כיופי מושלם גרר יהירות ואף אהבה עצמית, ומן משיכה לכל דבר ירוד ממנה (המסתכם ברוב בני האדם ודומיהם המסתובבים להם על פני המישורים) משיכה המתבטאת בסטיות רבות אשר במבט מלמעלה- הן לא יותר מהעדפה אישית- אך ממבטם של פשוטי העם, מירנדיה היא סאדו-מזוכיסטית בעלת שיגעון כוח וגדולה, ורואה את עצמה כשליח ההרס עלי אדמות, אשר מפחדת רק מדבר אחד- כוחו של אביה המאמץ, קוסמוס (אשר עם היא הזמן היא הולכת ומתחזקת והוא הולך ונחלש). מירנדיה נהנית יותר מכל (וייתכן שמכאן נובעים כוחותיה) כאשר היא רואה או גורמת סבל ישיר לכל דבר שהוא, אשר איננה היא עצמה. ולפי מה שמראה כוחה, היא גורמת סבל רב. עונשו של דארקור על עצם קיומו הינו גרוע ממוות. על האביר המסכן נותר לשוטט בגוף שאינו בשליטתו, אלא בשליטתה המוחלטת של מירנדיה, והבעת הדעה האישית היחידה אשר הוא יכול להביע היא אנקה קטנה אך מצמררת ועמוקה כאילו בקעה משאול תחתיות. ענוש זה נובע מקללה הרסנית אשר קוסמוס הטיל על דארקור כחלק מן התהליך שלו ושל מירנדיה לכבוש תחילה את הממלכה ומשם את המישור כולו. ספקות יתעוררו האם מירנדיה היא ביתו האמיתית של איבן. זה נכון, היא אכן ביתו האמיתית-כי לפי מחקר של קוסמוס, חטיפתה של מירנדיה בגיל צעיר היתה יוצאת משתלמת בהרבה מאשר למצוא בת איכרים פשוטה, לחטוף את מירנדיה, אשר תמימותה כבר נעלמה עוד בשיעורים שלה, ולהמשיך בלימודיה מבסיס בנוי ולא מאפס. אם המערכה משוחקת לפני שמירנדיה משלימה את לימודיה, או משום מה היא איננה נחטפת או שגרימור עולה לשלטון במקומה (ע"ע בקרוב) אזי יש להשתמש בנתונים האלו : כוח-15,זריזות-13,כושר-16,תבונה-15,חכמה-8,כריזמה-12. מירנדיה תהיה עדיין יפה במיוחד, אך קוסמוס הוא זה שאימן אותה לטפח את יופייה ככלי יעיל בעתיד.