מיתוס: צ'ופהקברה "מוצץ עזים", לא מצחיק כמו שזה נשמע

מאת: זיו קיטרו

 

העולם כולו מלא במפלצות, חלק מהן עתיקות כמו הזמן עצמו, יצורים מעוותים בעלי צורה לא אנושית, מעוותת ומעוררת פלצות. חלק מהן נולדות לעולם המודרני, לובשות פני אדם נורמליים, מסתירות את היצר הרצחני שלהן.

בכל מקום בעולם אנחנו יכולים לשמוע אגדה על יצור נוראי כזה או אחר שנודד בלילות, מוצא קורבנות חסרי אונים ומותיר רק גופות מדממות.

לכל תרבות השדים שלה, לכל עם הפחדים שלו, לכל אחד הסיוט הפרטי שלו.

 

ישנם מקומות בהם אנשים מתעוררים בבקרים למחזה זוועה של חיות המשק טבוחות בצורה אכזרית מאין כמותה. מקומות בהם לעיתים, אותם חסרי מזל שטיילו תחת החשיכה לא רואים את אור היום.

אמריקה הלטינית, ובמרכזה פורטו- ריקו, מכירה יצור אחד כזה הרבה יותר מידי טוב.

הוא תואר כיצור נמוך בעל רגליים רבות עוצמה וזוג ידיים חלשות, יצור אפור בעל שיער שחור המכסה את רוב גופו. זיזים ארוכים בולטים מגבו ומתוך פניו העגולות ננעצות זוג עיניים אדומות בקורבן, שניות לפני שלשון דמוית צינור נצמדת לגוף חסר הישע ושואבת את כל הדם מן הגוף, עד הטיפה האחרונה.

ברוכים הבאים לעולמו של הצ'ופהקברה, מוצץ העזים.

 

"הכל תלוי במה שאתה מחפש" אמר לי טיטו בשיחת הטלפון "אם אתה רוצה את העדויות הראשונות אז אנחנו מדברים על שנות השבעים של המאה הזו. לעומת זו אני יכול להכיר לך כמה זקנים ששמעו סיפורים על הצ'ופהקברה עוד בילדותם. סיפורים ששמעו מפי סביהם. אני מאמין שהדבר הזה קיים. ראיתי הרבה יותר מידי דברים מוזרים. אני לא חושב שמדובר במשהו על טבעי אלא רק בזן שלא תועד עד כה."

את טיטו הכרתי לפני שלוש שנים כאשר טיילתי בתערוכה בלונדון. שנינו עמדנו לפני תמונה בה נראו ארבע רוכבי רפאים על סוסים דמויי שלד. התחלנו לדבר על התמונה ומשם גלשנו לנושאים שונים. שמרנו על קשר במשך הרבה מאוד זמן, דואגים להרים טלפון מידי פעם על מנת להתעדכן.

לפני שנה טיטו התחיל להתעניין יותר ויותר בתופעה שקיבלה המון חשיפה בארה"ב.

ברחבי אקוודור, פרו, קולומביה, ונצואלה, פנמה, קוסטה ריקה, פורטו ריקו ובמקומות רבים אחרים, החלו להופיע גופות של חיות שונות כאשר לכולם מכנה משותף מצמרר.

כל הגופות נמצאו מרוקנות מדם. בכל הגופות נמצא נקב (לאו דווקא באזור הצוואר, לרוב היה זה באזור הירך או הבטן) בודד וסביבו נוזל עיכול יבש.

התופעה, כמו כל תופעה אחרת בארה"ב, התפשטה וזימנה לה חוקרים רבים, חלקם מדענים חלקם חובבי הרפתקות וחלקם...אנשים מעניינים.

טיטו גילה, להפתעתו, שמשפחתו מכירה את התופעה עוד משנים קודמות.

"הגעתי עם החדשות לבית הורי רק כדי לגלות שהם אינם מופתעים. הם אלו שסיפרו לי לראשונה על הצ'ופהקברה."

אז מה זה בדיוק? ראיתי פרק באקס-פיילס שאני לא ממש זוכר אבל השתמשו שם בסיפור על המפלצת הפורטוריקנית, בהקשר חייזרי כמובן. האמת שהתחלתי לערוך מחקר משלי כי התופעה עניינה אותי, אבל טיטו כל כך התרגש כששאלתי אותו ולא רציתי להרוס לו את ההזדמנות לספר לי את כל מה שהוא יודע. חוץ מזה, הבן אדם עשה מחקר מקיף הרבה יותר משלי, הוא בטוח יודע דברים שאני לא.

 

"בלילות, ניתן לעיתים לשמוע את צעדיו של הצ'ופהקברה. חבטות עמומות הנישאות ע"י הרוח, מביאות את רחשי המוות המתקרב. סבי וסבתי זוכרים את התקופה בה הצ'ופהקברה פעל בחופשיות. הם מספרים כיצד היו מתעוררים בבוקר, לאחר ששמעו את חבטות רגליה של החיה, רק בכדי לגלות שעזים רבות במשק שלהן הומתו. חלק מהגופות היו מרוטשות, איברים פנימיים נקרעו ע"י שיניים חזקות. כל הגופות היו ריקות לחלוטים מדם. סימן ניקוב משונה הופיע תמיד באזורים בהם כמויות דם גדולות זורמות. בני משפחתי ידעו מי עשה את המעשה וכל שנותר להם היה לשרוף את שנותר.

 

הצ'ופהקברה היא חיית טרף, חיית טרף מסוכנת מאוד. היא אינה תוקפת בני אדם, אלא אם כן היא חושבת שהיא בסכנת חיים. כמו כל חיית טרף אחרת היא זכתה בחושים חדים מאוד. התיאורים משתנים אבל קיימים מספר קווים דומים בכל תאור. ראש עגול, עיני להבה, זוג רגליים חזקות עליהם היצור מקפץ, זוג טלפיים קדמיות הנראות מנוונות משהו. עורה של הצ'ופהקברה אפור והיא מכוסה שכבה של שיער שחור ועבה, מגבה בולטים זיזי עצם גדולים. החיה מהירה מאוד ומסוכנת, היא לעולם לא תוקפת בקבוצות ולא מסתכנת כמעט. פיה מלא שיניים ויש לה לסת חזקה מאוד, זאת ברור על פי הממצאים שמותירה החיה בשטח אחרי שהיא נמלטת. בנוסף יש לה לשון (כך לפחות אומרים) המשמשת אותה ליצור נקב בגוף ולינוק את הדם. על הנקודה הזו יש ויכוח, מה שכן ברור שסימנים לנקודת חדירה ושאיבה קיימים בקורבנות." טיטו עצר, יכולתי לשמוע שהוא מצית סיגריה.

"מה עוד אתה רוצה לדעת?" שאל.

"אמרת שעדויות ראייה ניתן למצוא בשנות השבעים ובכל זאת אבותייך ידעו כיצד היצור נראה."

"בשנות השבעים הפכה הצ'ופהקברה למראה נפוץ יותר. אנשים "רציונליים" יותר ראו אותה והחלו לחקור. אתה חייב לזכור שלא מדובר, ויסלחו לי אבותיי, באנשים מפותחים במיוחד. רק בשלושים השנים האחרונות מישהו חשב לנסות ולבדוק במה מדובר. עבור אבותיי מדובר בשד נוראי שיש לתת לו את שהוא מבקש."

"תמונות צולמו?" שאלתי

"מספר תמונות, הרוב מטושטש. לפני שנה החלו חקירות מקיפות יותר באזור שלנו. יש כאן מערה שהתגלתה ברעש אדמה. מספר חוקרים עצמאיים החלו לבדוק את האזור. אני מצטרף אליהם מידי פעם שכן אני מכיר את האזור טוב יותר מכל אחד אחר כאן. כמה שאני רוצה ללכוד את הדבר הזה אני לא יכול לומר שעלינו על משהו משמעותי."

"מה עוד אתה יכול לספר לי?" הרגשתי מאוכזב מאוד מכך שאין שום דבר נוסף בפיו של ידידי.

"כמו שציינתי החיה לא תוקפת אנשים והיא פועלת במיוחד בלילה. לפני 13 שנה הייתה העדות הראשונה לתקיפה. אוסבלדו קלאודיו רוסדו שטף את הרכב שלו בערב. הוא טען שלפתע הותקף מאחור וכאשר נאבק התוקף שיחרר אותו ונימלט. אוסבלדו ראה דמות שעירה נמלטת לגבעות. הוא לא ממש התעקש לרדוף אחר תוקפו שכן בטנו שוספה. בדיקות בית החולים העלו שהחתכים נעשו ע"י טלפיים של חיית טרף."

"אז למעשה מדובר בחיית טרף מזן שלא התגלה עד עכשיו? זה מה שאתה אומר? עשה לי טובה, איך היא לא התגלתה עד כה?"

 

שאיפה ארוכה נשמעה ואחריה נשיפה איטית. יכולתי לדמיין את טיטו בביתו מעשן על המרפסת. רק שלא הייתה לו מרפסת, הוא גר בעיר בדירה קטנה, אבל עדיין יכולתי לדמיין.

"זה מה שאני מאמין. כמובן שאם תשאל אחרים תקבל תשובות מעניינות מאוד."

"כמו מה?" שאלתי, הנושא עניין אותי וגם אם מדובר היה בחיה משונה עדיין נראה לי שיש כאן סיפור מעניין.

"יש מספר בסיסים צבאיים בהם נעשים ניסויים שונים. לא מדובר בסוד מדינה, הרבה מדענים משלנו" ובכך התכוון טיטו לתושבי העיר של פורטו ריקו שרובם משכיל יותר מאנשי הכפר "עובדים שם. לפי השמועות נעשים שם ניסויים בהכלאות, במיוחד של חיות. יש הרבה הטוענים שהיצור הוא אחד מהניסויים הכושלים, או אולי הלא כל כך כושלים. כמובן שאין בזה שום היגיון כי סיפורים על הצ'ופהקברה קיימים שנים רבות יותר ממה שקיימים הבסיסים. עדיין, ספר לאנשים שיש פה בסיס צבאי והם מייד מחפשים קנוניה בכל יום שני." טיטו צחק. הוא היה גבר צעיר עם ראש על הכתפיים, לא נוטה להאמין לכל סיפור שינסו למכור לו.

"יש סיפור מעניין הרבה יותר, בחלק מהגרסאות הוא משלב את הצבא האמריקאי בכל זאת. לפי הגרסה הזו הצ'ופהקברה הוא יצור מכוכב אחר."

"סליחה?" התפרצתי לדבריו

"כן, כן. מה ששמעת. יצור מכוכב אחר. הסיפור הזה פותר את בעיית הזמן. חייזרים הרי מבקרים אותנו זמן רב מאוד" טיטו נחנק מצחוק והשתעל. לקח לו כמה דקות להירגע.

אני באופן אישי מאמין בחייזרים אבל אני לא סובל את העניין הזה שבו מואשמים חייזרים בכל דבר רע שקורה על הפלנטה הזו. אם כבר מאשימים אותם בשליחת יצורי פרא אל האדמה למה לא להפיל עליהם את תאונות הדרכים בארץ ואת החום הנורא. הם הרי יכולים לעשות את זה.

 

טיטו נרגע והמשיך "אלו שמאמינים בתיאורית החייזרים טוענים שיצורים מכוכב אחר הביאו את הצ'ופהקברה לפני שנים על מנת לשלוט באוכלוסייה של האזור. טוענים שניסוי כלשהו נעשה כאן ושאלו שחיים בפורטו ריקו היום הם למעשה תוצאות הניסוי הזה. זו מן תיאורית דרווין כזו אלא שבמקום הברירה הטבעית יש לנו חייזרים קטנים וירוקים, או כחולים, או...מה שלא יהיה. מאחר והחייזרים לא יכלו להישאר כאן כל הזמן, תהרוג אותי אם אני מבין למה לא, הם השאירו "כלב שמירה", הצ'ופהקברה. המטרה שלו הייתה לצמצם את חיות הניסוי במקרה של רבייה מופרזת. צורתו הוענקה לו על מנת שיהיה חזק ומהיר מספיק בכדי לנטרל את היצורים הקטנים, אבות אבותיי, לפי הסיפור הזה."

"איך זה מתקשר לממשלה?" שאלתי.

"סליחה?" שאל חזרה טיטו.

"אמרת שיש כאלו שמקשרים את הסיפור הזה לממשלה בכל מקרה."

"אם כן" השיב "ובכן, החייזרים עזבו, מותירים את תוצאות הניסוי וכלב השמירה במקום. לא ברור אם הניסוי הושלם (ואז מדוע הותירו את הצ'ופהקברה?), או שהם זנחו את עבודתם כאן. מותירים את הצ'ופהקברה לחסל את שאריות הניסוי. בכל מקרה בני האדם שרדו והצ'ופהקברה נאלץ להסתתר, להתגנב בחשכה ולחסל את בני האדם." הוא עצר ואני חשבתי שמשהו קרה, אבל טיטו מייד המשיך "יש יותר מידי פגמים בתיאוריה הזו. ראשית החיה לא תוקפת בני אדם, רק לאחרונה נשמעו על תקיפות רציניות. בעבר הותקפו רק אלו שהתגרו ביצור. שנית... אני לא קונה את הסיפור הזה."

 

שתיקה שררה בצד השני.

"טיטו? איך זה קשור לממשלה?"

"אה, כן. בכל מקרה העניין פשוט. הממשלה, שמחזיקה צבא של חייזרים בהיכון, שמעה על היצור והחליטה להשיגו. זו הסיבה לבניית הבסיסים כאן ולא הרצון לספק עבודה לאנשים באזור והצורך בפרטיות יחסית בפרוייקטים צבאים. הצבא לכד לו מספר יצורים, יצר מהם כלי נשק או שילב את הדי.אן.אי שלהם עם...מה שלא יהיה וזהו. דווקא הסיפור הזה מסביר מדוע החיה תוקפת כעת בני אדם, הניסויים של הצבא גרמו לכך. הם יצרו את כלי הנשק המושלם."

למרות שטיטו גרם לכל הסיפור להישמע מצוץ מהאצבע, צמרמורת עברה בגבי. מה אם הסיפור כן נכון?

"כל עניין החייזרים לא מעניין אותי כלל וכלל, יש לי דברים חשובים יותר לחשוב עליהם. ממצאים שנמצאו במדבר לפני כמה שנים מעניינים אותי יותר."

"ממצאים?" סקרנותי התגברה.

"כן. לפני כמה שנים נמצאו מספר...קברים טבעיים? מקומות אליהם הגיעו החיות, כנראה, על מנת למות. בתוך נקיקים במדבר נמצאו גופות של חיה לא מזוהה בעלת עמוד שדרה ממנו בולטים זיזים ארוכים וקשים. פיו של היצור מלא בשיניים חדות. הגופות נבדקו וגילן נקבע על 20-30 שנים. כמובן שהעניין עדיין בבדיקה. ביולוגים רבים טוענים שמדובר בתת גזע של לטאות. אני חושב שהמדענים האלו ואנשי החייזרים צריכים לפעול יחד. כזו שטות." קולו של טיטו עלה בכמה דציבלים "והדבר המרגיז ביותר הוא שהם לא נותנים שום אפשרות לבחון את הממצאים. הגשנו בקשה לבית המשפט. וכמובן שלא יצא מזה כלום."

"מה אתה מתכוון לעשות?" שאלתי, מנסה לעודד אותו.

"השגנו כמה תמונות שהוגנבו לנו ע"י אנשים שהיו בצוות הגילוי. העלינו אותם לרשת, זה הדבר היחיד שיכולנו לעשות על מנת לעורר עניין. לפני שנה הייתה תכנית בערוץ דיסקברי שם הופיעו התמונות וכן כל מיני עדויות אחרות כמו סימני טלפיים שנשמרו בקרקע וצילומי וידאו של חיות שנטבחו ע"י הצ'ופהקברה. זה היה מעניין אבל לא הוסיף הרבה. אולי עוד כמה פנאטים לעניין החייזרים."

טיטו נשמע מתוסכל, מדוכא אפילו.

"נשמע מרגיז" אמרתי, חושב אם יכולתי לחשוב על משהו טיפשי יותר להגיד לו "אתה חושב שתצליחו להוכיח את קיומה של החיה?"

"כן." ענה, קולו היה נחרץ מאוד "אני בטוח. כל מה שאנחנו צריכים זה סבלנות. יש לנו ציוד משוכלל מאוד שנתרם ע"י מוסדות פרטיים. יש לנו אנשים שמעונינים למצוא אותה. אומנם חלקם מטורפי עב"מים, אבל למי אכפת. כל עוד הם רוצים למצוא אותה אני בעד. בשנה האחרונה, אגב, יש ריבוי עדויות ראייה. זה לא ייקח עוד הרבה זמן עד שנמצא אותה".

 

סיימתי את השיחה עם טיטו, מבטיח להישאר בקשר, וישבתי בחדר שלי בחושך. חושב על הדברים שסיפר לי בשיחה הזו. הדבר הראשון שרציתי לעשות היה לנסוע לפורטו ריקו ולעזור בחיפושים. לא מציאותי, אני עובד ואין לי זמן למסעות חיפוש, אבל הלוואי שהיה לי. זה נשמע כמו משהו מעניין.

על טבעי, חייזרי או יצור של הטבע. הצ'ופהקברה קנה לעצמו מאמין נוסף בקיומו.

מה דעתכם? אולי הוא זכה ביותר מאחד?