החתונה מאת: ערן בן-סער ואבי סבג "שקט שיהיה פה!" צעקה מורגן, והשתיקה את כל יושבי השולחן הרועשים. הם ישבו סביב שולחן עץ עגול באמצע כר דשא ירוק, גלי הים הקרוב יצרו רחש מרגיע והכוכב בשמיים נתן אור דל. "בואו נעשה בדיקה אחרונה שהכל מוכן," המשיכה מורגן, "אם משהו מתפשל הלילה שירי לא תיתן לי לדבר עם ערן שנה." מורגן שלפה מגילה קצרה ועט בצורת מגדל אייפל. "נתחיל באוכל," היא אמרה ופנתה לשף, "שף, איך הולך?" "מעולה אישה," אמר שף וסידר את כובעו הלבן, "התייחסתי לארוחה הזו כמו לעשיית אהבה על חוף הים, בהתחלה ריככתי את המנות, אחר כך פיתיתי אותם באש חמימה ולבסוף עשינו אהבה לוהטת..." "כן, כן," קטעה אותו מורגן, "אז הכל יהיה מוכן להערב? יש מספיק מנות לכולם?" "יש אוכל לארבעת אלפים איש, בובה, ואם יבואו עוד, נתחיל לבשל אורחים, כמו שאמרת." "טוב, אתה תלבש משהו יותר יפה בלילה, נכון?" שאלה מורגן. היו לשף כבר כמה אי הסכמות עם מורגן, הוא למד מהם את הלקח, "ברור, קניתי טוקסידו מהמם." "מלצרים? הכל מוכן אצלכם?" צעקה מורגן למחנה שחנה מאחורי השולחן בסדר מופתי. "כן!" ענו לה כאחד חמש מיליארד הבורג בקול מתכתי, "אנחנו מוכנים, התנגדות למורגן היא חסרת תועלת." "יופי!" עודדה אותם מורגן, "תזכרו, לא לתת לאורחים ברירות, האוכל חייב להיטמע." "בתחום המוזיקה הכל מוכן, נכון ממי של אימא?" רכנה מורגן לעבר הכיסא שלידה. "מיאו." השיב לה אלוויס והמשיך ללקק את מה שחתולים מלקקים. "שמעי, מורגן," התערב שף, "אני לא רוצה להתערב במה שפצצה כמוך עושה, אבל את בטוחה לגבי עניין המוזיקה? זה חתול, את יודעת." מורגן נעצה בשף מבט מלחיה, "עוד מישהו מפקפק בדי-ג'י המעולה של החתונה?" היא שאלה. איש לא ענה. "יפה," המשיכה מורגן וישרה את שמלת העבודה השחורה שלה, "נעבור לביגוד, מה קורה עם השמלה של שירי?" "זה הולך להיות מדהים!" אמר ז'אן פול גוטיה, "כל חיי לא תכננתי שמלה מפוארת שכזו." הוא הוסיף במבטא צרפתי כבד. "תגיד," רכן אליו בר הולידי, "אתה לא... איך נגיד את זה בעדינות..." "מת?" שאל ז'אן פול, "קאפוט? בר-מינן? לוקח שנת חול? מתחת לחבצלות?" "כן," ענה בר, "כל אלו." "הוא כן." השיבה מורגן, "אבל אצלי זה לא תירוץ להתחמק מעבודה." "כבוד הרב?" פנתה מורגן לרבי שמעון בר-יוחאי, "הכל אצלך מוכן? אתה צריך לדבר עם ערן עוד פעם?" "שמע ישראל ה' אלוהינו..." "אני מבינה", אמרה מורגן וטפחה על כתפו של הרב המבועת, "יהיה בסדר." לעצמה היא הוסיפה "הייתי צריכה להתעקש על משה." "מה עם הבאר, הכל מוכן?" "אני אחרון משוררי הבארים!" אמר טום קרוז, "ואני עדיין זוכר את רוב התסריט של קוקטיל". "אתה צריך עוד משהו?" שאלה מורגן, "משקאות, כוסות, מה שלה יהיה?" טום הקפיץ טקילה מכוס של ליטר וחצי והרים אגודל, "הכל מתקתק, בעיקר יהיה פיצוץ עם הבאר האקטיבי שסידרת." הוא הצביע על פמלה אנדרסון, כרמן אלקטרה, מדונה, ואנה ניקול סמית שישבו ליד הים והשוו "צדפים". "סליחה," התערב בונו, "רק רציתי לציין שכל הציוד שלנו הגיע," הוא הצביע על האנטפרייז שחנתה בצד עליה מישהו הוסיף בצבעים בולטים "2U", "אבל יש לנו בעיה להתחבר למערכת ההגבה שלכם." "מערכות פועלות, מאתחל תוכנת ממשק." אמר סאונדוויב. "מה הבעיה?" שאלה מורגן. "אנחנו מעולם לא התחברנו לרובוטריק." אמר בונו. "זה בסדר," אמרה מורגן, "הוא שקרניק." "אנרגיה בעוצמה מרבית, פלאג סי 6 בתפקוד אופטימאלי." בונו בהה ברובוט הסגול העצום ותהה לאן הוא אמור לחבר את הגיטרות. "מחלקת הזמנות?" שאלה מורגן. "אין בעיות," ענה פרופסור קסאבייר, "בטמן ניסח, סופרמן הדפיס, הפלאש חילק ואני מוודא הגעה באופן טלפתי ברגעים שלו ממש." "למה סופרמן הדפיס?" שאה מורגן. "כי הוא עובד בעיתון." השיב הפרופסור. "וזה משאיר לנו את המקום עצמו והתפאורה." אמרה מורגן ופנתה לצוות הקמת האירוע. זאוס אודין ואמון השפילו מבט. "מתי," שאלה מורגן, "יהיו שאר הכוכבים מוכנים?" "תראי," אמר זאוס, "היינו עסוקים עם הים, בגלל שהוא נגמר מעבר לאופק המים נשפכו לנו כל הזמן." "כן," אמר אודין, "ומלבד זאת התווכחנו איזה רעש דשא עושה כשהוא צומח." "אני דווקא ניסיתי לשכנע אותם לבנות פירמידה באמצע," אמר אמון, "אבל הם לא היו מוכנים." "די עם התירוצים!" אמר אבי שישב בצד, היה על דש חולצתו תג ועליו כתוב "אחראי אבטחה." "ומה אצלך? שכרת מאבטחים?" שאלה מורגן. אבי נראה מופתע, "למה? יש לי את כל העזרה שאני צריך בדיוק כאן." הוא הצביע על האף שלו. "אומנם בהתחלה חשבתי לשכור את הקלינגונים וצבא של חיות שחור בראשיתיות, אבל קסאבייר אמר שהם מוזמנים בתור אורחים אז ויתרתי." "לפחות באונסרים יש?" שאלה מורגן. "כן," ענה אבי והציע על בר הולידיי, "וגם בראד פיט יגיע מאוחר יותר, ללא התחפושת." "הגעתי!" התנשף מישהו לפתע מאחורי מורגן, "לא מצאתי את הפניה שמאלה באלבקרקי." באגס באני יצא מחור המנהרה וגרר אחריו מצלמה ואת סטיבן שפילברג. "אה! צוות הצילום." אמרה מורגן, "חשבתי שאני אצטרך לעבור דרכם בדרך לכדור הארץ." "אין בעיות." השיב סטיבן, "תכננתי כמה אפקטים שיגמדו את פארק היורה." באגס פנה לבחור בשיער לבן פרוע שניקה את מכונית הדלוריאן, "מה נשמע דוק?" "הכל מוכן, אני מייד קושר את הסרטים. הבלונים, לצערי, לא יעמדו בטמפרטורות הקיצוניות של מסע בזמן." אבי עבר על רשימת המוזמנים, "המרקיז דה-סאד?" שאל אבי בתדהמה, "מורגן, איך ההורים של ערן ושירי הולכים להתמודד עם הקרקס המטורף הזה?" "היי," אמר קסאבייר, "קתולהו מאשר הגעה."